תוספים (plugin, addin, add-in, addon, add-on, snap-in) החלו להיות זמינים כבר בשנות ה-70 ועם השנים הפכו קלים יותר ונוחים מאד להתקנה.

באופן כללי תוספים הם מרכיבי שינוי עצמאיים של ממשק המשתמש (UI) אבל ישנם תוספים שיכולים להיות תלויים בתוספים אחרים כמו גם תוספים שהם בעצם אסופה של תוספים אחרים. תוספים אינם מוגבלים מבחינת גודל וחלקם יכולים להיות בעלי נפח די מסיבי. תוספים תלויים באפליקציה הראשית ובד"כ אינם מסוגלים לעבוד באופן עצמאי.

במילים פשוטות יותר תוספים הם חלקי תוכנה קטנים שמאפשרים למשתמש להוסיף פונקציות חדשות לאפליקציה קיימת, בין אם זה דפי רשת, דפדפנים, משחקים, מנועי חיפוש ועוד. במידה ואין למשתמש את התוסף הנכון הוא לא יוכל להשתמש באותה אפליקציה. לדוגמה אם אין לו תוסף שמאפשר צפייה בסרטים בפורמט מסוים הוא לא יוכל לראות אותם. כיום המחשבים מסוגלים להודיע למשתמשים במידה וחסר תוסף מסוים כמו גם להראות להם היכן ניתן למצוא אותו. בנוסף ישנם לא מעט תוספים שיורדים למחשב באופן אוטומטי.מרגע ההורדה התוספים מתווספים למחשב ומופעלים בכל פעם שיש בהם צורך.

מדוע האפליקציות לא באות עם תוספים מובנים?

התשובה לכך פשוטה- זה בלתי אפשרי. יש מספר אין סופי של תוספים (שרק הולך וגודל) על אחד משרת צורך אחר ומתאים למשהו אחר, החבילה הבסיסית לעולם לא תוכל להכיל את כל התוספים הרלוונטיים, מה גם שקצב העדכון שלהם מהיר מאד. יתרה מכך למען המשתמשים בוני האפליקציות מחפשים לשמור את החבילה הבסיסית קטנה ככל האפשר בכדי לקצר על מהירות ההתקנה ולהשאיר את בחירת התוספים בידי המשתמש.

את התוספים ניתן להוריד ללא תשלום ברשת ולשמור על כל מחשב במטרה לשפר פעולה כלשהי- להוסיף פונקציות לאתר, לשנות סרגלי כלים, מראה של דפדפנים, מידע ממנועי חיפוש, הצגת סוגים שונים של מדיה, העלאה קלה של תמונות ועוד ועוד. יכולתם של התוספים פונקציונלית למשתמש. לעתים הם באים עם תוכנות או דפדפנים מסוימים, לרוב הם אינם חיוניים לפעולתם הבסיסית וניתן לבחור שלא להוריד אותם.